סב. הכוזרי: טענת נגדי שאני מביא ראיה מאומה בלתי מתורבתת, וגם אין אצלם הסכמה על דעה אחת, ויפה השבת לי בדבר זה. אך מה תאמר על הפילוסופים, שעם היותם עוסקים במחקר, ובודקים ומדקדקים בכל דבר, בכל זאת הסכימו על קדמוניותו ונצחיותו של העולם, ואין כאן ענין של עשרות אלפי שנים, ואף לא של מליונים, כי אם אין סוף של שנים.
סג. החבר: את הפילוסופים אין להאשים בגלל דעותיהם, כי היוונים, שמהם יצאו הפילוסופים, הם עם שלא קבלו במסורת תורה וחכמה. היוונים הם מבני יפת השוכנים בצפון, והחכמה שהיא ירושה מאדם הראשון, והיא החכמה הנובעת ממקור אלוהי, איננה כי אם בזרע שם, בחיר בניו של נח. חכמה זו לא פסקה מאז אדם הראשון, ולא תפסוק מעם סגולה זה.
ואף החכמה [הכללית] של יון, שהתפרסמה מאד בעולם, לא מהם היא צמחה, אלא כשהשתלטה יון על פרס, לקחו עמם את ספרי החכמה אשר נטלום הפרסיים מבבל, ורק באותו פרק זמן קמו בהם הפילוסופים המפורסמים, לא לפני זה ולא אחר זה. ואמנם, מאז שהשתלטה מלכות רומי על יון [וניטלו ספרי החכמה מהם], לא קם בהם אף פילוסוף מפורסם אחד.
