השער הרביעי, שער הבטחון
פרק רביעי
אם יש לאדם בני משפחה וידידים, אוהבים ואויבים, יבטח באלוקים שיעזור לו בכל הענינים שבינו לבין האחרים, וישתדל לעשות מה שהוא חייב להם, ולמלא את רצונם. ויהיה לבו שלם עמהם, וימנע מלהזיקם, וידאג תמיד רק לטובתם, ויהיה נאמן בכל עניניהם. ויורה להם את אופני התועלת שלהם בעניני התורה והעולם לעבודת הבורא, כמו שכתוב ואהבת לרעך כמוך, ונאמר לא תשנא את אחיך בלבבך.
ולא יעשה דברים אלו מתוך תקוה לקבל מהם גמול, ולא מחמת שיאהב שיכבדוהו וישבחוהו, ולא כדי להשתרר עליהם, אלא רק כדי לקיים את מצות הבורא. כי מי שתהיה דעתו בעשותו את חפצי האחרים לתועלת עצמו, כפי אחד הענינים הנ"ל, סופו שלא ישיג רצונו מהם בעולם הזה, וייגע לריק, וגם יפסיד שכרו לעולם הבא. אבל אם הוא עושה דברים אלו לשם שמים, יגמול לו הקב"ה בעולם הזה, וישים בפי אותם אנשים את שבחו, ויגיע אל הגמול הגדול בעולם הבא.
