בביאור מידת הקדושה
והוא הענין שאמרו עליו חז"ל, 'כל המביא דורון לתלמיד חכם, כאילו הקריב בכורים'. וכן אמרו 'ימלא גרונם של תלמדי חכמים יין', במקום נסכים, ואין הדבר הזה שיהיו הת"ח להוטים אחרי האכילה והשתיה ח"ו, שימלאו גרונם כמלעיט את הגרגרן, אלא הענין הוא לפי הכונה שזכרתי, כי הת"ח הקדושים בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה הם ממש כמקדש וכמזבח, מפני שהשכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש ממש, והנה הנקרב להם כנקרב על גבי המזבח, ומילוי גרונם תחת מילוי הספלים (ספלים שהיו על גבי המזבח שהיו מנסכים לתוכם יין). ועל דרך זה כל תשמיש שישתמשו מדברי העולם – אחרי היותם כבר דבוקים לקדושתו יתברך – הנה עילוי ויתרון הוא לדבר ההוא, שזכה להיות תשמיש לצדיק, וכבר הזכירו חז"ל בענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו 'אמר רבי יצחק, מלמד שנתקבצו כולן, והיתה כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו'.
