בביאור מידת הקדושה
והנה מה שעוזר להשגת מידת הקדושה הוא ההתבודדות והפרישה הרבה, כדי שבהעדר המטרידים תוכל נפשו להתגבר יותר ולהדבק בבורא. ומפסידי המדה הזו הם חסרון הידיעות האמתיות, וריבוי החברה עם בני האדם, כי החומריות מוצא את מינו – וניעור ומתחזק, ונשארה הנפש לכודה בו ולא תצא ממאסרה, אך בהפרדו מהם והשארו לבד, ויכין עצמו אל השראת קדושתו, הנה בדרך שרוצה לילך בה יוליכוהו, ובעזר האלקי אשר יותן לו תתגבר נפשו בו, ותנצח את הגופניות, ותדבק בקדושתו יתברך, ותושלם בו, ומשם יעלה אל מעלה גבוהה יותר, והוא רוח הקדש, שכבר תגיע השכלתו להיות למעלה מחוק האנושי, ויוכל להגיע דביקתו אל מעלה כל כך גדולה שכבר ימסר בידו מפתח של תחיית המתים, כמו שנמסר לאליהו ולאלישע, שהוא מה שמורה על עוצם ההתדבקות בו יתברך, שבהיות הוא יתברך שמו מקור החיים, הנותן חיים לכל חי, וכמאמרם ז"ל (תענית ב'): ג' מפתחות לא נמסרו ביד שליח, ואחד מהם הוא מפתח תחיית המתים וכו', הנה הדבק בו יתברך דביקות גמור יוכל למשוך ממנו יתברך אפילו משך החיים עצמם, שהוא מה שמתייחס לו בפרט יותר מן הכל וכמו שכתבתי, והוא מה שסיים התנא בברייתא 'וקדושה מביאה לידי רוח הקודש, ורוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים'.
שימו לב: מחר אי"ה נסיים את לימוד הספר 'מסילת ישרים'!
