שבת
ט"ז כסלו התשפ"ו
שבת
ט"ז כסלו התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת מגילה, פרק ד, משנה ט

משנה ט: הָאוֹמֵר יְבָרְכוּךָ טוֹבִים, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ, וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ, מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר, וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ, וּמִזַרְעָךָ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה:

הָאוֹמֵר 'יְבָרְכוּךָ טוֹבִים', הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת, כיון שמשמעות הדבר הוא שרק בני אדם צדיקים יברכו את ה', ולא הרשעים, ואין הדבר כן, לפי שצריכים ישראל לצרף בתפילתם גם את הרשעים.

האומר 'עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ' – כשם שריחמת על האם, וצוית שלא יקחו את הגוזלים כשהיא נמצאת במקום, כך תרחם עלינו, ובאמת אין לומר כן, כי אף ש'רחמיו על כל מעשיו', אין זה טעם המצוה, ובאמת זו גזירת ה'. וְכן האומר 'עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ', ומשמע שמברך את ה' רק על הדברים הטובים, ובאמת חייב האדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. וכן האומר 'מוֹדִים, מוֹדִים', ומשמע שמקבל עליו שתי רשויות ח"ו, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, שלא יאמר כן.

הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת – המסביר שהפסוקים 'ערות אביך לא תגלה' וכן שאר איסורי עריות, אינן כפשוטן, אלא הכוונה שלא יגלה את קלון אביו או אמו ברבים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, שהרי הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.

הָאוֹמֵר שפירוש הפסוק 'וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ' הוא 'וּמִזַרְעָךָ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא', כלומר, לא תישא ארמית שתתעבר ממנו ותוליד בן גוי שיעבוד עבודה זרה, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה, כיון שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שמשמע מפירושו שיש בזה כרת במזיד וחטאת בשוגג, ואין הדבר כן.

https://2halachot.org/halacha/מסכת-שבת-פרק-א-משנה-ו