מעות צדקה וריבית לצורך מצוה
לה. צרכי רבים שאינם צורך מצוה, כגון כסף המיועד לגינה, לתאורה ברחוב, ולשאר צרכי יפוי העיר, וכן קופת ועד בית המיועדת לנקיון ותחזוקת הבנין, אין להלוותם בריבית דרבנן, כיון שהם צרכי רשות.
לו. גמ"ח שהקרן שלו שייכת לכספי ציבור, מותר לו להלוות בריבית דרבנן. אבל גמ"ח פרטי השייך לאדם מסוים, או גמ"ח ציבורי שהקרן הוא מפקדונות של אנשים פרטיים, אסור לו להלוות בריבית דרבנן.
ולכן, אם באמצע ההלוואה מבקשים ממנו לתרום עבור הגמ"ח, אם זה גמ"ח ציבורי מותר לו לתרום, אבל לגמ"ח פרטי אסור.
אם בכספי הגמ"ח מעורבים כספי ציבור עם כספים של אנשים פרטיים, צריך שהגבאי יתנה שהכספים שהוא נותן ללווים שלבסוף יתנו ריבית, יהיו מהחלק של כספי הציבור שבגמ"ח, ואז מותר בריבית דרבנן, כל זמן שהלוואות אלו הם עד לגובה סכום כספי הציבור הנמצאים בגמ"ח.
