השער הרביעי, שער הבטחון
פרק רביעי
ענין הבטחון לגבי המצוות שבין אדם לחבירו, כמו, מצוות צדקה, ולימוד תורה לאחרים, וכיבוד אב ואם וכיוצא בזה, שיהא האדם מסתיר את כל המעשים הללו ככל יכולתו, ויבחר לעשותם רק כדי להתקרב אל הקדוש ברוך הוא ולעשות רצונו, ולא כדי לקנות לעצמו שם וכבוד, ולא כדי לקבל גמול על כך מבני האדם. ואחרי שעשה את המצוות כראוי, יבטח בה' שישלים את מעשיו כפי כוונתו, ויזהר בכל יכולתו להסתיר את מעשיו, כי בהיותו נסתר – יהא שכרו גדול יותר. ואף כשעושה מעשים שאינו יכול להסתירם, יזכור תמיד שהתועלת והנזק אינם באים מבני האדם אלא ברצון ה'.
וכאשר יזמן לו הקדוש ברוך הוא מצוה, יחשוב בליבו שזו טובה שהיטיב עמו ה', ואם בני אדם משבחים אותו על כך – לא ישמח, ולא ירצה שיכבדוהו בשל כך ויביאוהו לידי גאוה, כיון שעל ידי זה יפסיד את מעשיו ויאבד את שכרו.
