ט) היה הכהן של המשמר טמא, ומקריב בקרבנות הצבור, וכל הכהנים טמאים, שבאופן כזה הותרה טומאה בציבור, ומותר להקריב בטמאים, אך אינם רשאים לאכול, אלא נותנו לאכילה לבעלי מומין טהורים שבאותו משמר. ועורו ועבודתו לאנשי משמר הטמאים:
י) היה הקרבן של כהן גדול, והיה אונן [-מת לו אחד מקרוביו ועדיין לא נקבר], נותנו הכהן הגדול לכל כהן שירצה, ועורו ועבודתו לאנשי משמר, והטעם שיכול הכהן הגדול לתת את הקרבן למי שירצה אף שהוא אונן, כיון שכהן גדול האונן ראוי הוא לעבודה, כמו שיתבאר, וכל כהן הראוי לעבודה הרי זה עושה שליח להקריב את קרבנו:
