משנה ח: (כַּיּוֹצֵא בוֹ), רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָטוֹ וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ, יֹאמַר לָהֶם רוֹצֵחַ אָנִי. אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן, יְקַבֵּל מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט) וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ. מַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. וְחוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ:
דין נוסף בענין רוצח בשגגה, (כַּיּוֹצֵא בוֹ), רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָטוֹ, וְרָצוּ אַנְשֵׁי אותה הָעִיר לְכַבְּדוֹ, יֹאמַר לָהֶם 'רוֹצֵחַ אָנִי'. אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן רצוננו לכבד אותך, יְקַבֵּל מֵהֶן, ומנין שצריך לומר להם בתחילה שהוא רוצח, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ', והיינו מלשון 'דיבור', שצריך לדבר ולומר שהוא רוצח. הרוצחים בשגגה שגלו לארבעים ושתים ערי הלויים ששימשו גם כערי מקלט, מַעֲלִים [-משלמים] הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם, שהרי ערים אלו שייכות ללויים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. אמנם בשש הערים המיוחדות לערי מקלט, לדברי הכל לא היו משלמים שכר על דירתם שם.
לאחר שמת הכהן הגדול יוצא הרוצח מעיר מקלטו, וְחוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ קודם הרציחה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה חולק ואוֹמֵר, לֹא הָיָה חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ.
