משנה י: מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה תָּמָר, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְהַשֵּׁנִי, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן, לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין. אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם:
מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן – פרשת 'וישכב ראובן את בלהה פילגש אביו', נִקְרָא בציבור, וְלֹא מִתַּרְגֵּם – אין מתרגמים אותו, שלא ישמעוהו המון העם, משום כבודו של ראובן וכבודו של יעקב אבינו. מַעֲשֵׂה אמנון ותָּמָר, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, ואין חוששים לכבודו של דוד, וקוראים ומתרגמים רק את אותם פסוקים שלא מוזכר בהם שאמנון היה בנו של דוד.
מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן – הפרשה המספרת שאמרו ישראל לאהרן שיעשה להם עגל, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, ואין חוששים לכבודם של ישראל, כיון שעל ידי שמתביישים בכך יתכפר חטאם. וּמעשה עגל הַשֵּׁנִי – הפרשה שבה אהרן מספר למשה את עשיית העגל, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם, משום כבודו של אהרן.
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן, והיינו אותם פסוקים שמוזכר בהם שאמנון היה בנו של דוד, (לֹא) נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, ברכת כהנים לפי שנאמר בה 'ישא ה' פניו אליך', ומאידך נאמר על ה' 'אשר לא ישא פנים', והשומעים יחשבו שיש סתירה בין המקראות, ואינם יודעים שראוי שה' ישא פנים לישראל, שמדקדקים במצוותיו. והפסוקים במעשה אמנון שמוזכר שהיה בנו של דוד, משום כבודו של דוד.
אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה, כדי שלא יבואו לעיין בדברים אלו, שהם סודות עמוקים, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מַפְטִירִין בְּפרשת 'הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם', שנאמר בה 'אביך אמורי ואמך חיתית', שזהו בזוי גדול לישראל, ואין מפטירים בפרשה זו בציבור, משום כבודם של ישראל.
הדרן עלך מסכת מגילה, וכל סדר מועד
