משנה ג: הַמַּטְבִּיל כֵּלִים בְּשַׁבָּת, שׁוֹגֵג, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, מֵזִיד, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. הַמְעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת, שׁוֹגֵג, יֹאכַל, מֵזִיד, לֹא יֹאכַל. הַנּוֹטֵעַ בְּשַׁבָּת, שׁוֹגֵג, יְקַיֵּם, מֵזִיד, יַעֲקֹר. וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, יַעֲקֹר:
משנה ג: אסור מדרבנן להטביל כלים טמאים בשבת ולטהרם בכך, כיון שנראה הדבר כתיקון הכלים, וכן אסור מדרבנן להפריש תרומות ומעשרות בשבת, כיון שנראה כמתקן את הפירות. משנתנו דנה במי שעבר ועשה כן, וכן במי שעבר ועשה מלאכות האסורות מהתורה בשבת, האם מותר ליהנות ממלאכתו.
הַמַּטְבִּיל כֵּלִים טמאים בְּשַׁבָּת, אם עשה כן בשׁוֹגֵג, הרי זה יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אפילו בשבת עצמה. אך אם עשה כן במֵזִיד, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עד מוצאי שבת.
הַמְעַשֵּׂר פירות, וְהַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת, אם עשה כן בשׁוֹגֵג, יֹאכַל במוצאי שבת. ואם עשה כן במֵזִיד, לֹא יֹאכַל לעולם, אך אחרים רשאים לאכול במוצאי שבת.
הַנּוֹטֵעַ אילן בְּשַׁבָּת, אם עשה כן בשׁוֹגֵג, יְקַיֵּם. ואם עשה כן במֵזִיד, יַעֲקֹר, ולא גזרו על השוגג, כיון שלא נחשדו ישראל על חילול שבת. וְהנוטע אילן בַשְּׁבִיעִית, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, יַעֲקֹר, כיון שגזרו גם על השוגג, מחשש שיטע אדם במזיד ויאמר שהיה שוגג, כיון שנחשדו ישראל על השביעית.
