בגודל ענין החזקת לומדי התורה, מובא בחז"ל שרבי מאיר היה מרויח שלשה סלעים בשבוע, באחד היה אוכל ושותה, ובאחד היה קונה צרכי בגדיו, ובאחד היה מפרנס תלמידי חכמים. שאלוהו תלמידיו, מה תניח לבניך לאחר מותך. אמר להם, אם יהיו צדיקים, הרי כבר נאמר 'ולא ראיתי צדיק נעזב', ואם לא, איני רוצה להוריש ממון לשונאי ה'.
עוד מובא במדרש, אפילו אדם שלמד ולימד ושמר ועשה, אם היה יכול להחזיק תלמידי חכמים, ולא החזיק, הרי הוא בכלל 'ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת', אבל מי שמחמת דוחק הפרנסה לא הצליח ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וגם לא היה לו ממון מיותר להחזיק תלמידי חכמים, ואף על פי כן החזיק תלמידי חכמים, הרי הוא בכלל 'ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת'. ומכאן ילמד האדם קל וחומר בזמן שהוא מרווח בפרנסתו, שיש לו להחזיק ביד לומדי תורה, ולהיות בכלל ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.
