איזו ריבית אסורה מן התורה
מ. אין איסור ריבית מן התורה אלא בהתקיים שני התנאים דלהלן:
א) חוב מחמת הלוואה: איסור ריבית מן התורה הוא רק כשהחוב הוא מחמת הלואה, מה שאין כן אם החוב הוא מחמת מכירה או שכירות, דהיינו שקנה אצל חבירו או שכרו כפועל למלאכה ואין לו לשלם, ועל המתנת הזמן הוא נותן לו ריבית, אין זו ריבית מן התורה.
ב) סיכמו מראש: רק כשסיכמו ביניהם על הריבית בשעת ההלואה הריבית אסורה מן התורה. אך אם בעת ההלואה לא סיכמו על כך, ורק אחר כך ביקש ממנו המלוה תוספת, או שהלוה נותן לו מעצמו ריבית, הריבית אינה אסורה מן התורה.
מא. כשחסר אחד מתנאים אלה, לפעמים אסרו חכמים את הריבית מן הדין, לפעמים רק משום חומרא בעלמא, ולפעמים התירו לגמרי, כמבואר להלן פרק כ'.
