משנה י: נִתַּן לִי יָבָם בִּמְדִינַת הַיָּם, אָמְרָה מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי, יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ בַּעְלִי, נֶאֱמֶנֶת. הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ וִיבָמָה לִמְדִינַת הַיָּם, אָמְרָה מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי, יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ בַּעְלִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר מֵת יְבָמִי, שֶׁתִּנָּשֵׂא. וְלֹא מֵתָה אֲחוֹתִי, שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ. וְאֵין הָאִישׁ נֶאֱמָן לוֹמַר מֵת אָחִי, שֶׁיְּיַבֵּם אִשְׁתּוֹ. וְלֹא מֵתָה אִשְׁתִּי, שֶׁיִּשָּׂא אֲחוֹתָהּ:
משנה י: היתה האשה מוחזקת כמי שאין לבעלה אחים, וממילא גם אם מת הבעל ללא בנים פטורה היא מיבום, ובאה ממדינת הים ואמרה נִתַּן לִי יָבָם – נולד לבעלי אח בִּמְדִינַת הַיָּם, והוסיפה ואָמְרָה, מֵת בַּעֲלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי, ואיני זקוקה ליבום, או שאמרה מת יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ מת בַּעֲלִי, שגם באופן זה אינה זקוקה ליבום, הרי היא נֶאֱמֶנֶת, כיון שגם לולא דבריה היתה מוחזקת אצלינו כמי שאינה זקוקה ליבום, ואף שלפי דבריה נולד לה יבם, הרי אומרת היא שמת היבם.
האשה שהָלְכָה הִיא וּבַעֲלָהּ וִיבָמָה לִמְדִינַת הַיָּם, וחזרה לאחר זמן ואָמְרָה מֵת בַּעֲלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי, או שאמרה מת יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ מת בַּעֲלִי, שבשני האופנים הללו היא פוטרת את עצמה מיבום, ואילו אצלינו היא מוחזקת כמי שזקוקה ליבום, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לפטור עצמה מיבום, אף שהיא נאמנת שמת בעלה, והטעם לכך, כיון שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר מֵת יְבָמִי שֶׁתִּנָּשֵׂא – כדי שתהיה מותרת להנשא לאחר על פי דבריה, וְלֹא – וכן אינה נאמנת לומר מֵתָה אֲחוֹתִי, שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ – שתהיה מותרת להנשא לבעל אחותה, וְאֵין הָאִישׁ נֶאֱמָן לוֹמַר מֵת אָחִי, כדי שֶׁיְּיַבֵּם את אִשְׁתּוֹ, וְלֹא – וכן אינו נאמן לומר שמֵתָה אִשְׁתּוֹ שלו, כדי שֶׁיִּשָּׂא את אֲחוֹתָהּ, ולא האמינו בכל הדינים הללו אלא לאשת איש האומרת שמת בעלה, שתהא מותרת להנשא לאחר או להתייבם, וכדי שלא תתעגן.
