משנה ו: וְתוֹרְמִין זֵיתֵי שֶׁמֶן עַל זֵיתֵי כֶבֶשׁ, וְלֹא זֵיתֵי כֶבֶשׁ עַל זֵיתֵי שָׁמֶן. וְיַיִן שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל עַל הַמְבֻשָּׁל, וְלֹא מִן הַמְבֻשָּׁל עַל שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ, לֹא יִתְרֹם מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. וְכָל שֶׁאֵינוֹ כִלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ, תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע, אֲבָל לֹא מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה. וְאִם תָּרַם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה, חוּץ מִן הַזּוּנִין עַל הַחִטִּים, שֶׁאֵינָן אֹכֶל. וְהַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, מִין אֶחָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי מִינִין:
משנה ו: משנתנו ממשיכה לדון בענין תרומה מהמין היפה על הרע, וממין אחד על מין אחר: וְתוֹרְמִין זֵיתֵי שֶׁמֶן – זיתים העתידים להוציא שמן, שזהו המין המשובח, עַל זֵיתֵי כֶבֶשׁ – על זיתים שאינם מוציאים שמן, וכובשים אותם ביין או בחומץ כדי שיהיו ראויים לאכילה, וזהו המין הגרוע. וְלֹא תורמים זֵיתֵי כֶבֶשׁ עַל זֵיתֵי שָׁמֶן.
וְתורמים יַיִן שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל, שהוא משובח יותר לשתיה, עַל היין הַמְבֻשָּׁל, וְלֹא מִן הַמְבֻשָּׁל עַל שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל.
זֶה הַכְּלָל, כָּל מין שֶׁהוּא כִלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ, לֹא יִתְרֹם מִזֶּה עַל זֶה, וכפי שהתבאר לעיל (משנה ד) שלומדים כן מהפסוק, ואֲפִלּוּ מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. וְכָל מין שֶׁאֵינוֹ כִלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ, תּוֹרֵם לכתחילה מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע, אֲבָל לֹא מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה. וּבדיעבד אִם תָּרַם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. חוּץ מאופן שתרם מִן הַזּוּנִין עַל הַחִטִּים, שאין תרומתו תרומה, כיון שֶׁהזונין אֵינָן נחשבים כלל אֹכֶל אדם, אלא הם מאכל יונים. וְהַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, נחשבים מִין אֶחָד, ותורמים מהאחד על חבירו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי מִינִין:
