כא) משוח מלחמה, שהוא הכהן המכריז לפני המלחמה מי מהחיילים ישוב לביתו, אין בנו מתמנה תחתיו לעולם, אלא הרי הוא כשאר הכהנים, אם נמשח הבן עצמו למלחמה, נמשח, ואם לא נמשח, לא נמשח, אך אין זו שררה העוברת בירושה. וכשכהן משוח מלחמה משמש במקדש, משמש בארבעה כלים [-בגדים], כשאר כהנים.
מעלין משררה קטנה לשררה גדולה ממנה, ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה, לפי שמעלין בקדש ולא מורידין. ואין מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל, אלא אם סרח אותו ממונה.
כב) וכהן גדול שעבר עבירה שחייב עליה מלקות, אין מורידים אותו משררתו, אלא מלקין אותו בבית דין של שלשה כשאר מחוייבי מלקות, וחוזר לגדולתו:
