עד עתה התבאר ענין סתם גמילות חסדים, שהאדם מלוה ממון לחבירו. אמנם, יש עוד מין הלואה המצוי בענין זה, והיינו באיש שמתחיל להתמוטט בממונו, ובהלואה זו שילוונו יחזיק את ידו שלא יתמוטט ולא יצטרך לבריות, וענין זה הוא גדול יותר מסתם גמ"ח, כיון שבזה מקיים מצוה נוספת, שנאמר 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו, גר ותושב וחי עמך'. ואם יעזור ה' ועל ידי הלואה זו יחיה הלוה ואנשי ביתו, הקב"ה מחשיב זאת כאילו המלוה הזה החיה את הלוה ואת בני ביתו.