משנה ג: אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו, אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וַאֲפִלּוּ רָאוּהוּ מְגֻיָּד, וְצָלוּב, וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ. אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שְׁלשָׁה יָמִים. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר, לֹא כָל הָאָדָם וְלֹא כָל הַמָּקוֹם וְלֹא כָל הַשָּׁעוֹת שָׁוִין:
משנה ג: עתה מבארת המשנה איזו עדות מועילה להחשיב את הבעל כמת, ולהתיר את אשתו: אֵין מְעִידִין על האדם שמת, אֶלָּא אם העדות היא עַל ראיית פַּרְצוּף פָּנִים – צורת הפנים של המת עִם הַחֹטֶם, ומעידים שהכירו שהוא איש פלוני, אבל ללא ראייה ברורה זו אין יכולים להעיד שמת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ להם סִימָנִים בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו – בבגדיו.
דין נוסף: אֵין מְעִידִין על הכרת המת, אֶלָּא אם ראוהו עַד שיראו שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וַאֲפִילּוּ רָאוּהוּ מְגֻיָּד – חתוך ומלא פצעים ומכות חרב אוֹ צָלוּב [-תלוי] עַל הַצְּלִיבָה, וְכן אם ראו חַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ. דין נוסף, אֵין מְעִידִין עליו שמת אלא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים משעה שמת, אבל לאחר שלשה ימים משתנים פניו, ואי אפשר להכירו ולהעיד עליו. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר, אין השיעור של 'שלשה ימים' שוה בכל, שהרי לֹא כָּל הָאָדָם, וְלֹא כָּל הַמְּקוֹמוֹת, וְלֹא כָּל הָעִתּוֹת שָׁוִין, כיון שיש אדם הממהר להשתנות לאחר מיתתו, ויש מקומות שהשמש זורחת שם וממהר הגוף להשתנות אחר מיתה.
