א. מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער טעמי המצות פרשת עקב, תכוין בהמשך זמן אכילתך ולפחות כשאתה אוכל אותה הפרוסה של כזית אשר ברכת עליה המוציא כוונה קצרה דרך כלל וזו היא, כי הנה ענין הבירור הוא ע"י ל"ב שיניים שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה המבררין הכל דבמחשבה אתבריר כלא, והם הטוחנין ומפררין את המאכל ועי"כ מתברר האוכל מתוך הפסולת כדרך הרחיים הטוחנות את התבואה, ואח"כ מתפרדין הסובין והמורסן שהם הקליפות מן הקמח שהוא האוכל משא"כ קודם שנטחן שהיו דבקים יחד בתכלית עכ"ל. ועוד כתיב שם לכוין בשתי בחינות של בירור במאכל שאוכל והוא, הא' הוא בירור המאכל בעצמו הטוב שבו מן הסיגים המעורבים בו ע"י חטא אדה"ר וגם עוד מה שהיה מעורב בהם מתחלת ברייתן מששת ימי בראשית, והב' הוא ענין תיקון נפשות המגולגלים הנמצאות במאכל ומשקה ע"ש. עוד כתוב שם וז"ל תכוין לבלוע המאכל אחר שנטחן כי שם באסטומכא הוא גמר הבירור, כי אז מתעכל המאכל, והטוב שבו מתהפך לדם והמזון הולך אל הכבד ומתפשט בכל העורקים והאיברים כנודע, והרע שבו יורד דרך בני מעים ויוצא לחוץ עכ"ל. וכל אלו כוונות פשוטות הן וצריכות מאד אפילו לאדם פשוט, וצריך שכל אדם יודע ספר להרגיל עצמו בהם. ובסה"ק מקבציאל כתבתי אף על גב דרבינו ז"ל כתב דהבירור צריך להיות ע"י ל"ב שיניים שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה ונשנה דבר זה פעמים שלש בדבריו בשער טעמי המצות, עכ"ז אם ימצא אדם שנפלו שיניו ולא נשאר לו כי אם ארבע או שש אל תחשוב דחסורי מחסרא זה מן תיקון הנ"ז, אלא אפילו בזה המעט הנשאר עושה התיקון משלם מאחר דמתחלה היו לו ל"ב שיניים וזה הנשאר מחילא דל"ב נתיבות חכמה קאתי, ודוגמה לזה תמצא בדין נט"י דמטהרין המים דשיורי טהרה משום דאתו משיעור שלם, וכנז' בש"ע סי' ק"ס סעיף י"ג דיש מתירים אפילו בנוטלין זא"ז וכו' מפני שבאו משיורי טהרה יע"ש: