מסכת יומא, פרק ב, משניות ה-ו

משנה ה: תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה, בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד. עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, הֲרֵי כָאן עֲשָׂרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִם, בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים. וּבַשַּׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם:
משנתנו מבארת כמה כהנים היו עוסקים בהקרבת קרבן התמיד: קרבן התָּמִיד, לפעמים הוא קָרֵב בְּתִשְׁעָה כהנים, פעמים בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, ובִּשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת מתשעה וְלֹא יוֹתֵר משנים עשר. מבארת המשנה את דבריה, כֵּיצַד, קרבן התמיד עַצְמוֹ, הקרב בשחר, היה נעשה בְּתִשְׁעָה כהנים, וכמו שהתבאר במשניות לעיל, שכל כהן נוטל חלק מאבריו למזבח. בֶּחָג – ביום טוב של סוכות, בְּיַד כהן אֶחָד נוסף יש צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, לצורך ניסוך המים על גבי המזבח, הֲרֵי כָאן עֲשָׂרָה. קרבן תמיד של בֵּין הָעַרְבַּיִם היה נעשה בְּאַחַד עָשָׂר כהנים, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם נוספים בְּיָדָם שְׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים לערוך על גבי המזבח, שנאמר 'וערכו עצים על האש'. וּבַשַּׁבָּת היה התמיד קרב בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם נוספים מחזיקים בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, שהיו עורכים את לחם הפנים ביום השבת, ומניחים על המערכת שני בזיכי לבונה. וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג – בסוכות, מלבד שני בזיכי הלבונה שבכל שבת, בְּיַד אֶחָד נוסף היה צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם לניסוך המים, הרי אלו שנים עשר כהנים.