משנה ד: קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבָל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְנִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ. וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ:
כפי שלמדנו בפרקים הקודמים מכניס הכהן הגדול לקדש הקדשים את הכף של הקטורת ואת המחתה המלאה גחלים, ומקטיר שם את הקטורת. עתה עליו להכנס במיוחד כדי להוציאם משם.
לאחר סיום עבודות אלו קִדֵּשׁ הכהן הגדול יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בגדי זהב, וְיָרַד וְטָבַל, וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, המיועדים לעבודות המיוחדות ליום הכפורים, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לקדש הקדשים כדי לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. לאחר שיצא משם, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט את בגדי הלבן, וְיָרַד וְטָבַל, ועָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְנִכְנַס להיכל לעבודות שנעשות בכל יום במקדש, לְהַקְטִיר על גבי מזבח הזהב את הקְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, ולהדליקן. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט את בגדי הזהב, ובזה סיים את כל עבודות היום.
עתה הֵבִיאוּ לוֹ את בִגְדֵי החול של עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ. וּמְלַוִּין אוֹתוֹ ישראל עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה הכהן הגדול לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ:
משנה ה: כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה כֵלִים. וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה, בְּכֻתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל, חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וָצִיץ. בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים. וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וּלְבֵית דִּין וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ:
אגב כך שהוזכרו עד עתה עניני בגדי הכהן הגדול, מפרטת המשנה מה הם בגדי הכהן הגדול ובמה הם שונים מבגדי כהן הדיוט.
כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵלִים [-בגדים], וְהכהן הַהֶדְיוֹט [-הפשוט] משמש בְּאַרְבָּעָה בגדים, והם בגדי פשתן לבנים, בִּכְתֹנֶת, וּמִכְנְסַיִם, וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט, ובאבנט רקום גם בצמר. מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל ארבעה בגדים נוספים, חשֶׁן, הנמצא על ליבו, וְאֵפוֹד, כמין סינר הלבוש מאחוריו, וחוגרו מלפניו כנגד ליבו, וּמְעִיל תכלת, ובו פעמונים ורימונים, וָצִיץ, הקשור על מצחו. בְּאֵלוּ – בזמן שהכהן הגדול לבוש בשמונה בגדים אלו נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים, וכך נשאלים, הכהן הגדול עומד ופניו לארון הברית, ומאחוריו עומד השואל, ושואל בקול נמוך 'האם אעשה דבר פלוני או לא אעשה'. ורוח הקודש לובשת את הכהן, ומביט בחושן, ורואה אותיות בולטות בחושן כנגד פניו 'עשה כך' או 'לא תעשה כך', ורוח הקודש היתה מודיעה לכהן איך יצרף את האותיות הבולטות זו עם זו, עד שיבין את משמעות הדברים. וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לַמֶּלֶךְ, וְכן לְבֵית דִּין, וְכן לְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ:
