משנה ב: הֲדַס הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרֻבּוֹת מֵעָלָיו, פָּסוּל. וְאִם מִעֲטָן כָּשֵׁר. וְאֵין מְמַעֲטִין בְּיוֹם טוֹב:
משנה ב: הֲדַס הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל, הגזול – מפני שזו מצוה הבאה בעבירה, והיבש – מפני שאינו 'הדר'. הדס שֶׁל אֲשֵׁרָה – עץ של עבודה זרה, הטעון שריפה, וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת – הבא מעיר שעבדו כולם עבודה זרה, וציותה התורה לשרוף את העיר עם כל אשר בה, פָּסוּל, כיון שהדס צריך שיעור מסוים, וכשהוא עומד להישרף אין שיעורו נחשב. נִקְטַם רֹאשׁוֹ, ואינו 'הדר', נִפְרְצוּ עָלָיו ואינן מחוברים לענף אלא על ידי קשירה, אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו [-מין פירות שיש בו, דומה לענבים] מְרֻבּוֹת מֵעָלָיו, שיש בו יותר ענבים מעלים, ואותם ענבים אדומים או שחורים, פָּסוּל, [אך אם הענבים ירוקים, מעין צבע העלים, כשר]. וְאִם מִעֲטָן – מיעט את הענבים, ונעשו העלים מרובים יותר, כָּשֵׁר. וְאֵין מְמַעֲטִין בְּיוֹם טוֹב, כיון שהוא 'מתקן' בכך את ההדס להכשירו למצוה.
משנה ג: עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵשָׁה, פְּסוּלָה. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פְּסוּלָה, נִקְטַם רֹאשָׁהּ, נִפְרְצוּ עָלֶיהָ, וְהַצַּפְצָפָה פְּסוּלָה. כְּמוּשָׁה וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ, וְשֶׁל בַּעַל כְּשֵׁרָה:
משנה ג: עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵשָׁה, פְּסוּלָה. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פְּסוּלָה, וכטעמים שהתבארו לעיל לגבי לולב והדס. נִקְטַם רֹאשָׁהּ, נִפְרְצוּ עָלֶיהָ, וְהַצַּפְצָפָה – מין דומה לערבה, שעליו עגולים, פְּסוּלָה. ערבה כְּמוּשָׁה – יבשה במקצת, וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ, ונשארו רובם, וְערבה שֶׁל בַּעַל – הגדילה בשדה וצומחת ממי גשמים, כְּשֵׁרָה, ואף שנאמר בתורה 'ערבי נחל', אין זה מעכב שיהיו הערבות צומחות דוקא על שפת הנחל, אלא באה התורה להגדיר את מין הערבה, שהוא מין שצומח בדרך כלל על שפת הנחל.
