משנה ט: נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד, צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלוֹחַ, הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. עָלָה בַכֶּבֶשׁ, וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ, שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל סִיד הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִין פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיָּיִן, וּמְנֻקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, אֶחָד מְעֻבֶּה וְאֶחָד דַּק, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם כָּלִין בְּבַת אֶחָת, מַעֲרָבִי שֶׁל מַיִם, מִזְרָחִי שֶׁל יָיִן. עֵרָה שֶׁל מַיִם לְתוֹךְ שֶׁל יַיִן, וְשֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם, יָצָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּלֹּג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה. וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמְרִים לוֹ הַגְבֵּהַּ יָדֶךָ, שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וּרְגָמוּהוּ כָל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן:
משנה ט: 'נִסּוּךְ הַמַּיִם', כֵּיצַד היה נעשה בבית המקדש, צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלוֹחַ, שהוא מעיין הסמוך לירושלים, הִגִּיעוּ עם המים לְאחד משערי העזרה הקרוי 'שַׁעַר הַמַּיִם', מחמת שבו מכניסים את צלוחית המים לניסוך המים, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. עָלָה בַכֶּבֶשׁ, שהיה בדרומו של המזבח, וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ – לצד מערב, ופוגע בקרן מערבים דרומית של המזבח, שבה היו מנסכים, ושְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם, אחד ליין ואחד למים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל סִיד הָיוּ אותם ספלים, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִין פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיָּיִן, והיו ניראים כשל כסף, שהוא מושחר יותר מסיד. וְאותם ספלים מְנֻקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין – פתחים דַּקִּין, אֶחָד מְעֻבֶּה [-רחב], עבור היין שמסכים בו, וְאֶחָד דַּק, עבור המים, ועשאום כך כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם – היין והמים כָּלִין בְּבַת אֶחָת, שהמים ממהרים לזרום מן היין. הנקב המַעֲרָבִי היה שֶׁל מַיִם, והמִזְרָחִי שֶׁל יָיִן. ואם עֵרָה שֶׁל מַיִם לְתוֹךְ שֶׁל יַיִן, וְשֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם, יָצָא. רַבִּי יְהוּדָה חולק על תנא קמא בשני דברים, ואוֹמֵר, בַּלֹּג הָיָה מְנַסֵּךְ, ולא בשלשה לוגין כדברי תנא קמא, וכָּל שְׁמוֹנָה היה מנסך, ולא רק כל שבעה כדברי תנא קמא. וְלַמְנַסֵּךְ את המים אוֹמְרִים לוֹ 'הַגְבֵּהַּ יָדֶךָ', כדי שיראו שהוא מנסך לתוך הספל, לפי שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי רַגְלָיו, כיון שהיה צדוקי, והצדוקים אינם מודים בתורה שבעל פה, ואינם מקיימים את ניסוך המים, שאינו מפורש בתורה. וּרְגָמוּהוּ כָל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן:
משנה י: כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל, כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ, וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה, הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם הַמְּגֻלִּין, פְּסוּלִים לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
משנה י: ובמצוה זו של ניסוך המים, כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל, כָּךְ היה מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁלא היתה מצוה זו דוחה את השבת להביא את המים מן השילוח, אלא הָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ, וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. והטעם שנטלו חבית שאינה מקודשת, לפי שאם היתה מקודשת היו המים נעשים קדושים מיד, ומים קדושים שעבר עליהם לילה, נפסלים בלינה. נִשְׁפְּכָה החבית אוֹ נִתְגַּלְּתָה, הָיָה מְמַלֵּא מים חדשים מִן הַכִּיּוֹר לצורך ניסוך המים, והטעם שאם נתגלתה אין המים ראוים, לפי שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם הַמְּגֻלִּין, פְּסוּלִים לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
