מסכת פסחים, פרק ח, משניות ג-ד

משנה ג: הָאוֹמֵר לְבָנָיו, הֲרֵינִי שׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל מִי שֶׁיַּעֲלֶה מִכֶּם רִאשׁוֹן לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס הָרִאשׁוֹן רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, זָכָה בְחֶלְקוֹ וּמְזַכֶּה אֶת אֶחָיו עִמּוֹ. לְעוֹלָם נִמְנִין עָלָיו עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כַזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. נִמְנִין וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיִּזְרוֹק עָלָיו אֶת הַדָּם:
אדם הָאוֹמֵר לְבָנָיו, כדי לזרזם במצוות, הֲרֵינִי שׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל מִי שֶׁיַּעֲלֶה מִכֶּם רִאשׁוֹן לִירוּשָׁלַיִם, כלומר, באמת הוא מינה את כל בניו על אכילת הפסח, אך עשה זאת בצורה כזו שהראשון יזכה בחלקו ראשון, וכל אחיו יזכו אחריו על ידו, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס הָרִאשׁוֹן רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לירושלים, זָכָה בְחֶלְקוֹ, וּמְזַכֶּה אֶת אֶחָיו עִמּוֹ. לְעוֹלָם נִמְנִין עָלָיו – אפילו אנשים רבים יכולים להימנות על קרבן אחד, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כַזַּיִת בשר לאכילה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מהמנויים. נִמְנִין וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ – יכולים האנשים להימנות על הקרבן או לבטל את מינוים ממנו, עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט את הקרבן, ולאחר מכן אי אפשר להצטרף למנויים, ולא לבטל את המינוי שכבר נעשה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אף לאחר השחיטה ניתן להימנות או לבטל את המינוי, עַד שֶׁיִּזְרוֹק עָלָיו הכהן אֶת הַדָּם של הקרבן.