משנה ג: וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, דִּכְתִיב וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וגו', אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ, מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת:
וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, ואילו במקומות שסביבותיה ירדו גשמים, הרי זה דבר שאינו מדרך העולם, וזהו סימן שיש גזירה מיוחדת על עיר זו מאת ה', דִּכְתִיב – וכמו שנאמר בנבואת עמוס 'וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ' וגו', אוֹתָהּ הָעִיר שלא ירדו עליה גשמים, מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת מיד, כיון שניכר שזו גזירה מיוחדת עליה, ולכן דינה של עיר זו חמור יותר מסדר התעניות שהוזכר לעיל, וְכָל הערים האחרות שסְבִיבוֹתֶיהָ, שיורדים בהן גשמים, מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת, כמו ביום כיפור, שמתענים ולא תוקעים בשופר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הערים שסביבותיה מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת, וכמו בראש השנה, שתוקעים בשופר ואין מתענים. והטעם שהערים האחרות צריכות לדאוג, לפי שאף הן בסכנה מסוימת, שאם תהיה בצורת באותה עיר, יבואו תושבי העיר לקנות מזון בערים שסביבותיהן, ויהיה אף בהן מחסור במזון.
משנה ד: וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפּלֶת, אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. אֵיזֶהוּ דֶּבֶר, עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶּבֶר. פָּחוֹת מִכָּאן, אֵין זֶה דֶבֶר:
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר – מגיפה, שזו סכנה מיידית, אוֹ שיש בה מַפּלֶת, שנופלים חומותיה הבריאות [אבל חומות רעועות שנופלות, אין זו מפולת], אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת, כדי להשתתף בצערם של אנשי אותה העיר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הערים שסביבותיה מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת, וכטעמי מחלוקתם לעיל (משנה ג'). מבארת המשנה, אֵיזֶהוּ דֶּבֶר – מתי נחשבת מיתת בני אדם כמיתת מגיפה, עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי – עיר שיש בה חמש מאות גברים, מלבד נשים וטף, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶּבֶר. פָּחוֹת מִכָּאן, כגון שני מתים בשלשה ימים או שלשה מתים בשני ימים, אֵין זֶה דֶבֶר.
