משנה ז: אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עוֹמֵד אָדָם עַל הַמֻּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית, וְאוֹמֵר, מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר, מִכָּאן וְעַד כָּאן:
אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר [-את האש] ביום טוב, לֹא מִן הָעֵצִים, וְלֹא מִן הָאֲבָנִים, וְלֹא מִן הֶעָפָר – ממקום חציבת אדמה קשה, שעל ידי החפירה יוצאת אש, וְלֹא מִן הַמַּיִם, על ידי נתינתם בכלי זכוכית, בחום השמש, ועל ידי ריכוז קרני השמש נוצר חום גדול, ומצמידים לזכוכית נעורת של פשתן, והיא נדלקת.
וְאֵין מְלַבְּנִין באש אֶת הָרְעָפִים המשמשים לצליה, כדי לִצְלוֹת עֲלֵיהֶם מאכלים, והיינו ברעפים חדשים, שההיסק הראשון שלהם מחזק אותם לתמיד, והרי זה נחשב כעשיית כלי.
שנינו לעיל שרבי אליעזר מיקל בנטילת קיסם לחצוץ בו את שיניו, והמשנה מביאה עתה קולא נוספת משמו: וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עוֹמֵד אָדָם עַל הַמּוּקְצֶה – פירות וירקות שאינם מזומנים לאכילה, כגון שאינם ראויים כל כך לאכילה, ואם אינו מזמינם בפירוש נחשבים הם כמוקצה, בעֶרֶב שַׁבָּת, בַּשנה השְּׁבִיעִית שאין צורך לעשרם [או בשאר השנים ובאופן שהם כבר מעושרים], וְאוֹמֵר, מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר, ורשאי לאכול כרצונו בשבת, כיון ש'יש ברירה', ובשעה שאוכל מתברר למפרע שזה היה החלק שהזמין מערב שבת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אין די בדיבור בלבד, כיון ש'אין ברירה', ואין אומרים שהאכילה בשבת מבררת מה החלק שהוזמן, עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם – יעשה סימן בפירות, וְיֹאמַר בבירור, מִכָּאן עַד כָּאן אני אוכל.
פרק ה, משנה א: מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת, וּמְכַסִּים פֵּרוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת:
מַשִּׁילִין – מותר להשליך פֵּירוֹת מן הגג דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה – חלון הקבוע בתקרה בְּיוֹם טוֹב, וכגון שהיו לו חיטים ושעורים שטוחים על הגג, ורואה שעומד לרדת גשם, רשאי להשליך את החיטים והשעורים דרך החלון שבתקרה אל תוך הבית, אף שאין בזה צורך אכילה, התירו לו חכמים טירחא זו, כדי למנוע ממנו הפסד. אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת – אך בשבת הדבר אסור.
וּמְכַסִּים פֵּירוֹת בְּכֵלִים, כדי להגן עליהם מִפְּנֵי הַדֶּלֶף – מטיפות המים המטפטפות בתוך הבית. וְכֵן מכסים כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן מפני הדלף. וְנוֹתְנִין כְּלִי ריק בתוך הבית תַּחַת מקום הַדֶּלֶף בְּשַׁבָּת, כדי שלא יתלכלך הבית.
