משנה ז: אֵין בֵּין זָב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לְרוֹאֶה שָׁלשׁ, אֶלָּא קָרְבָּן. אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט, אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה. אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט, אֶלָּא תִגְלַחַת וְצִפֳּרִים:
אֵין בֵּין זָב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת של זיבה, לְבין זב הרוֹאֶה שָׁלשׁ ראיות, אֶלָּא קָרְבָּן, שהרואה שלש ראיות חייב קרבן והרואה שתים פטור מקרבן, אבל שניהם מטמאים משכב ומושב להיעשות אב הטומאה, ושניהם חייבים בספירת שבעה ימים נקיים קודם טבילה. אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר – שטעון הסגרה שבעת ימים עד שתתברר מהות צרעתו, לְבין מְצֹרָע מֻחְלָט – שטימאו הכהן לגמרי, אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה, שהמוחלט צריך לגדל שיער ראשו ולפרום את בגדיו, והמוסגר אינו צריך, אך שניהם טמאים בשוה, ושניהם משתלחים מחוץ למחנה. אֵין חילוק בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר – מצורע שהוסגר שבעה ימים, ואחר כך טיהרו הכהן, לְבין מצורע טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט – שטימאו הכהן לחלוטין, ואחר כך נטהר, אֶלָּא תִגְלַחַת וְצִפֳּרִים, שהמוחלט צריך לגלח את כל שיער גופו ולהביא שתי ציפורים, והמוסגר פטור מכך, אבל שניהם צריכים טהרה במקוה וכיבוס בגדים. [ואמנם הטהור מתוך החלט צריך להביא קרבנות ביום השמיני, ואילו הטהור מתוך הסגר פטור מכך, אין משנתנו עוסקת אלא בדברים הנוהגים ביום טהרתו].
משנה ח: אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית:
אֵין חילוק בֵּין סְפָרִים – ספרי תורה, נביאים וכתובים, לְבין תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא בכך שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן – בכתב של כל אומה, ובלשון של כל אומה, וְאילו תְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא בכתב אַשּׁוּרִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים – ספרי תורה נביאים וכתובים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית, לפי שנאמר 'יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם', כלומר, הלשון היפה שבכל בני יפת, שהיא לשון יוונית, תשכון באהלי שם, שיכתבו בלשון זו את ספרי התורה נביאים וכתובים. [אמנם כבר אבדה לשון יוונית זו מן העולם, ולפיכך אין כותבים ספרי תורה נביאים וכתובים אלא בכתב אשורית].
