משנה ט: אֵלּו אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן. יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְצִפֳּרֵי מְצוֹרָע, וּשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בֶּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְּעֲזָרָה, הֲרֵי אֵלּו אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן:
אגב המשנה הקודמת, בה התבאר דינה של תערובת יין נסך, מביאה משנתנו דינים נוספים של תערובת איסור והיתר: אֵלּו דברים אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין את תערובתן בְּכָל שֶׁהֵן, ואפילו אם התערב שיעור אחד של איסור באלף שיעורים של היתר, הכל נאסר, יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה – צורה שנעבדה לשם עבודה זרה, והתערבה באלף צורות שלא נעבדו, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין – עור שכנגד לב הבהמה, שהיתה דרכם של עובדי עבודה זרה לחתוך את העור ולהוציא את הלב של הבהמה בחייה לשם עבודה זרה, ונאסר בכך העור, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל – בעל חיים שהרג אדם, שדינו להסקל ואסור הוא בהנאה מיד, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְצִפֳּרֵי מְצוֹרָע, וּשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בֶּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּבהמות חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה, הֲרֵי אֵלּו אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין את תערובתן אפילו בְּכָל שֶׁהֵן.
משנה י: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, כֻּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, יִמָּכֵר כֻּלּוֹ לַנָּכְרִי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ:
משנתנו מבארת את דינו של יין כשר שהתערב בו יין נסך: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר – לבור של יין כשר, כֻּלּוֹ – כל היין שבבור אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אמנם נאסר כל היין בשתיה, אך לא נאסר הוא בהנאה, ולכן יִמָּכֵר כֻּלּוֹ – כל היין שבבור לַנָּכְרִי, חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ, כיון שדמיו של היין נסך אסורים אפילו בהנאה, ואסור לקבל תמורתם דמים, אך שאר היין מותר בהנאה, ודמיו מותרים.
