א. המעלה הגדולה במעלות הצדקה, שאין למעלה ממנה, היא המחזיק ביד ישראל שמתחיל להתמוטט, קודם שהעני לגמרי, שיתן לו מתנה הגונה בדרך כבוד, או שילוה לו מעות או יעשה עמו שותפות, או ימציא לו איזה עסק או מלאכה כדי לחזק ידו, עד שלא יצטרך לבריות, ועל זה נאמר 'והחזקת בו', כלומר החזק בו עד שלא יפול. (קצש"ע לד)
ב. יש להזהר לתת את הצדקה בהסתר בכל מה שאפשר, ואם אפשר לתת באופן שהוא בעצמו אינו יודע למי נותנה, וגם העני אינו יודע ממי קיבל, הרי זה טוב מאד. (שם)
