משנה יב: רַבִּי יוֹסֵי היה אוֹמֵר אף הוא שלשה דברים, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּפי שחביב עליך הממון שֶׁלָּךְ. וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, ואל תחשוב שכיון שאביך ואבי אביך היו חכמים אף אתה תהא חכם ללא עמל, שֶׁהתורה אֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ, ואין זוכה בה אלא מי שעמל בלימודה. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ, אף הגשמיים כמו אכילה ושתיה ושינה, יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם, שיהא גופך חזק ובריא לעבודת השם.
משנה יג: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שלשה דברים אלו, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה, לקרוא את שמע בזמנה, ולהתפלל בזמן התפילה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, כאדם שיש לו קביעות לומר פרק מסוים ביום, שאומרו בקריאה בעלמא, ללא כוונה ותחנונים, אֶלָּא התפלל דרך בקשת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) 'כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה', כלומר, רוצה הקדוש ברוך הוא בתחנונים, ועל ידם הוא מרחם מיד. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ – אל תחזיק את עצמך כרשע, שעל ידי זה יוצא האדם לגמרי לתרבות רעה, שסובר שאין לו תקנה, אלא כל אדם יראה עצמו כבינוני, שעל ידי מעשה טוב אחד מכריע את עצמו לכף זכות, להיות צדיק.
משנה יד: רַבִּי אֶלְעָזָר בן ערך אוֹמֵר שלשה דברים, הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְעל ידי זה דַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לָאַפִּיקוֹרוֹס – לאדם מופקר, המבזה את התורה ואת לומדיה. וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל, כלומר, כאשר אתה מתווכח עם האפיקורס ומשיב לו, הזהר שלא ידבק בך מדעותיו הפסולות, על ידי שתדע שאתה עמל לפני הקדוש ברוך הוא, היודע צפונות הלב. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ, שהוא הקדוש ברוך הוא, שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ, ואף מחמת כן יש לך לטרוח ולעמול בלימוד התורה. [ואף שאמרו חכמים שלא יעבוד האדם על מנת לקבל פרס, מכל מקום יש לו ליתן אל ליבו את מתן שכרו לעתיד לבא, כדי לדחות את היצר הרע המונעו מלימוד התורה. ועוד, שעל ידי זה יכיר בגודל חסדו של הקדוש ברוך הוא, שאף שאנחנו עבדיו וחייבים לקיים מצוותיו, נותן לנו על כך שכר].
