א. תקנת נטילת ידים היתה רק לצורך קריאת שמע ותפילה, אבל לענין סתם ברכות או לימוד תורה אין צורך בנטילת ידים. (שו"ע סי' ד)
ב. אמנם אחר שינת קבע על מיטתו – צריך ליטול ידים, כיון שמסתבר שנגע במקומות המכוסים, אבל אחרי שינת ארעי אין צורך ליטול ידים לברכות או ללימוד תורה, כי אם לתפילה. (משנ"ב שם)
