א. זמן תפילה לכתחילה הוא מיד עם הנץ החמה, שנאמר 'יראוך עם שמש'. ובדיעבד, אם התפלל משעה שעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא. (משנ"ב סי' סה)
ב. זמן תפילה נמשך עד סוף שעה רביעית שביום, ואם התפלל אחר שעה רביעית, אף שאין לו שכר כמתפלל בזמן, יש לו שכר תפילה. ואילו אחר חצות היום אסור להתפלל כלל שחרית. (שם)
