משנה ב: כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, שֶׁאִם חִסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת, לֹא כִפֵּר. לְפִיכָךְ, אִם נָתַן כֻּלָּן כְּתִקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְתִקְנָהּ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת:
משנה ב: כָּל הדמים הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי – מזבח הזהב, והיינו שעיר החטאת של יום הכפורים, ופר העלם דבר של ציבור, שֶׁאִם חִסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת, לֹא כִפֵּר, כיון שדרשו חכמים מיתור הפסוקים שכל המתנות שבקרבנות אלו מעכבות, לְפִיכָךְ, אִם נָתַן את כֻּלָּןכְּתִקְנָן, וְאַחַת שֶׁלֹּא כְתִקְנָהּ, הרי הקרבן פָּסוּל, כיון שלא ניתנו כולם כראוי, וְאף על פי כןאֵין בּוֹ כָרֵת, כיון שאין פיגול אלא כשכל העבודה המתירה נעשתה במחשבת חוץ לזמנו, אבל באופן זה, שחלק מהדמים ניתנו במחשבה ראויה, ורק חלק מהם במחשבת חוץ לזמנו, אין הקרבן נעשה פיגול, אלא פסול.
