כב. כשימזוג הכוס בברכת הארץ יסתכל במים ההם אשר יתנם בכוס, וכמ"ש רבינו ז"ל בשער טעמי המצות פרשת עקב ומבואר שם שיכוין המוזג מים מספר תשעים כמנין תשעה יודי"ן שבארבע הויו"ת של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן יע"ש, ויזהר ג"כ כשימזוג לא יטיף מי המזיגה בקלוח אחד אלא יפסיק הקלוח פעם ושתים כדי שתהיה המזיגה בשלשה פעמים זא"ז, כ"כ בשם מעבר יבק ז"ל וכתבתי בסה"ק מקבציאל טעם לזה בס"ד:
כג. כוס של בהמ"ז וכן של קידוש צריך שיהיה שלם בשפתיו וכן בבסיס שלו, שלא יהיה בו פגימה וחסרון כלל, ובשעת הדחק מותר, ויש מי שפוסל אפילו בשעת הדחק, והסדק אפילו בלא חסרון פוסל.
