שישי
כ"ה תמוז התשפ"ו
שישי
כ"ה תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 96, ספר דברי הימים א, פרק כד, לא – פרק כה,ג

לא וַיַּפִּילוּ֩ גַם־הֵ֨ם גּֽוֹרָל֜וֹת לְעֻמַּ֣ת ׀ אֲחֵיהֶ֣ם בְּנֵֽי־אַהֲרֹ֗ן לִפְנֵ֨י דָוִ֤יד הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְצָד֣וֹק וַֽאֲחִימֶ֔לֶךְ וְרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת לַכֹּֽהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם אָב֣וֹת הָרֹ֔אשׁ לְעֻמַּ֖ת אָחִ֥יו הַקָּטָֽן׃ א וַיַּבְדֵּ֣ל דָּוִיד֩ וְשָׂרֵ֨י הַצָּבָ֜א לַֽעֲבֹדָ֗ה לִבְנֵ֤י אָסָף֙ וְהֵימָ֣ן וִֽידוּת֔וּן הַֽנִּבְּאִ֛ים בְּכִנֹּר֥וֹת בִּנְבָלִ֖ים וּבִמְצִלְתָּ֑יִם וַֽיְהִי֙ מִסְפָּרָ֔ם אַנְשֵׁ֥י מְלָאכָ֖ה לַעֲבֹֽדָתָֽם׃ ב לִבְנֵ֣י אָסָ֗ף זַכּ֧וּר וְיוֹסֵ֛ף וּנְתַנְיָ֥ה וַֽאֲשַׂרְאֵ֖לָה בְּנֵ֣י אָסָ֑ף עַ֚ל יַד־אָסָ֔ף הַנִּבָּ֖א עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ג לִֽידוּת֑וּן בְּנֵ֣י יְדוּת֡וּן גְּדַלְיָ֡הוּ וּצְרִ֡י וִֽ֠ישַׁעְיָהוּ חֲשַׁבְיָ֨הוּ וּמַתִּתְיָ֜הוּ שִׁשָּׁ֗ה עַל֩ יְדֵ֨י אֲבִיהֶ֤ם יְדוּתוּן֙ בַּכִּנּ֔וֹר הַנִּבָּ֕א עַל־הֹד֥וֹת וְהַלֵּ֖ל לַֽיהוָֽה׃

 

֍              ֍              ֍

 

(לא) וַיַּפִּילוּ גַם הֵם [-משמרות הלויים] גּוֹרָלוֹת לְעֻמַּת אֲחֵיהֶם הכהנים בְּנֵי אַהֲרֹן, והגורל היה איזו משמרת לויה תעבוד עם איזו משמרת כהונה, לִפְנֵי דָוִיד הַמֶּלֶךְ, וְצָדוֹק וַאֲחִימֶלֶךְ, וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, אָבוֹת הָרֹאשׁ לְעֻמַּת אָחִיו הַקָּטָן, כלומר, הגדולים והחשובים היו שוים בגורל עם הקטנים, ולא היה חילוק ביניהם בגורל זה.

פרק כה (א) וַיַּבְדֵּל דָּוִיד לויים לצורך השירה, וְשָׂרֵי הַצָּבָא המיוחדים לַעֲבֹדָה, הבדילו לִבְנֵי אָסָף, וְהֵימָן, וִידוּתוּן, הַנִּבְּאִים – המשוררים את השירים האלהיים שנאמרו בנבואה, בְּכִנֹּרוֹת, בִּנְבָלִים, וּבִמְצִלְתָּיִם, וַיְהִי מִסְפָּרָם כפי אַנְשֵׁי המְלָאכָה הנצרכים לַעֲבֹדָתָם, שהיה מנין מסוים של לויים המשוררים בפה, וכן לכל סוג של כלי נגינה היה מספר מסוים של לויים המנגנים בו.

(ב) לִבְנֵי אָסָף, זַכּוּר, וְיוֹסֵף, וּנְתַנְיָה, וַאֲשַׂרְאֵלָה. בְּנֵי אָסָף, עַל יַד אָסָף – היו לומדים את השירה מאסף, הַנִּבָּא – המלמדם את השירים שנאמרו בנבואה עַל יְדֵי דוד הַמֶּלֶךְ.

(ג) לִידוּתוּן, בְּנֵי יְדוּתוּן, גְּדַלְיָהוּ, וּצְרִי, וִישַׁעְיָהוּ, חֲשַׁבְיָהוּ, וּמַתִּתְיָהוּ, ויחד עם שמעי המוזכר להלן (פסוק י"ז) הם שִׁשָּׁה, ולא נמנה כאן שמעי כיון שבאותו זמן עדיין לא היה בן שלשים, וידותון אביו היה עובד במקומו עד שיגיע לגיל שלשים, עַל יְדֵי אֲבִיהֶם יְדוּתוּן, שלימדם לנגן בַּכִּנּוֹר, הַנִּבָּא עַל הֹדוֹת וְהַלֵּל לַיהוָה.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב