כ. בשבת אומר בברכה ג' רצה והחליצנו, ופירוש החליצנו הוא 'זרזינו', וביו"ט וחוה"מ ור"ח אומר כאן יעלה ויבא ואינו מזכיר שבת ביעלה ויבא, ואם טעה ולא הזכיר של שבת בסעודת הלילה או סעודה הראשונה של היום אם נזכר כשאמר בא"י קודם שאמר בונה ירושלים יסיים למדני חוקיך ויזכיר רצה והחליצנו, ואם נזכר אחר שאמר בונה ירושלים קודם שהתחיל ברכה רביעית של הטוב והמטיב אומר שם נוסח זה "בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת", ואם אינו יודע נוסח הברכה זו יחזור לראש בהמ"ז כדי שיזכיר מעין המאורע מאחר שאינו יודע לתקן החסרון, אלא דאם ידע לומר ההתחלה והסיום סגי אף שאינו יודע הנוסח כולו כראוי. ואם חל יום טוב בשבת והוצרך לומר נוסח זה אז יאמר אותו כך "בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פ' הזה בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים", והא דסגי בהך ברכה דוקא כשזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, אבל אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אפילו לא אמר עדיין אלא רק תיבת ברוך חוזר לראש בהמ"ז:
ואם טעה בסעודה שלישית של שבת, יש פלוגתא, די"א חוזר כדין סעודה ראשונה ושניה, וי"א דאינו חוזר, ואף על גב דשורת הדין מחייבת דסב"ל ואינו חוזר, מ"מ כיון דעפ"י הסוד קי"ל אין הפרש בחיובא בין סעודה ג' לבין שתי סעודות דשוים הם בחיוב, לכך צריך להורות דגם בסעודה שלישית חוזר. מיהו בסעודה אחרת שסועד ביום אחר סעודה דשחרית שבירך בה המוציא ובהמ"ז כ"ע מודו דאם טעה בה אינו חוזר:
