ה. העומד על אמת המים מברך ושותה מאמת המים, אף על פי שהמים שהיו לפניו בעת הברכה חלפו והלכו, מפני שדעתו היה על מים שיבא בסיום ברכתו ועליהם חלה הברכה, ולא עוד אלא אפילו אם נטל בידו פרי מן הכלי שיש בו פירות ובירך עליו ובסיום הברכה נפל מידו ונאבד או נמאס יקח פרי אחד מהכלי ויאכל על סמך אותה ברכה, מפני שדעתו היה לאכול ג"כ מן הפירות שבכלי ולכך חלה עליהם הברכה, ואף על גב דיש חולקין בדין זה של הפרי שנפל עכ"ז סב"ל ולא יברך עוד. והיינו דוקא שהיה בדעתו בעת הברכה לאכול עוד ממה שלפניו אף על פי אם לא היה נופל הפרי מידו, וה"ה אם בירך על כוס יין ונשפך והיה קנקן יין מונח לפניו והיה בדעתו לשתות עוד ממנו, אבל אם לא היה בדעתו אלא לאכול אותו הפרי שהיה בידו דוקא ולא לשתות אלא אותו הכוס שהיה בידו, הנה עתה שנאבד או נשפך נמצאת ברכתו לבטלה ואומר בשכמל"ו, ואם ירצה לאכול פירות מן הכלי צריך לחזור ולברך, מיהו גם בזה ישתדל להביא אדם אחר שיברך על הפרי ויכוין עליו או יביא פרי מין אחר שברכתו שוה עם אותו הפרי ויברך עליו, וכל זה אם סיים הברכה שאמר תיבת אלהינו ג"כ, אבל אם לא אמר אלא בא"י ונפל הפרי או הכוס מידו יסיים למדני חקיך דנראה כקורא פסוק תהלים ואז יקח פרי אחר ויברך עליו:
תפריט
תפריט
רביעי
כ' אלול התשפ"ו
