ט. אם אחר שבירך על מה שלפניו ואכל ממנו הביאו לו פרי מין אחר שברכתו שוה, אך הוא חשוב וחביב עליו יותר ממין הראשון שהיה לפניו, צריך לברך על החדש, אם לא היה בדעתו לפטרו בברכה של הראשון בפירוש, דאינו בדין שיפטור פרי שאינו חשוב לפרי החשוב וחביב דרך גררה, אלא אם כן נתכוון בדעתו בתחילה לפטרו.
וכל זה לא מיירי אלא באדם האוכל משלו, אבל אם אוכל על שלחן אחרים, כיון שבירך על מין אחד – פוטר כל מה שיביאו לו עוד, אפילו לא היה לפניו עוד מן הראשונות, דהכל תלוי בדעת בעה"ב, אם לא שנמלך ממש. וכל שהוא אוכל על שלחן בעה"ב, אפילו לא היה בדעת בעה"ב ליתן לאורחים יותר ממה שיש לפניהם, רק לבקשת האורחים נתן להם עוד, אף על פי כן אין צריכין לחזור ולברך, משום שעל שולחנו של בעה"ב הם סומכין, שיודעין שיתנו להם כל צרכם ואין עושין הסח הדעת.
