כו וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ כז הִנֵּה֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י כָּל־בָּשָׂ֑ר הֲֽמִמֶּ֔נִּי יִפָּלֵ֖א כָּל־דָּבָֽר׃
֍ ֍ ֍
(כו) וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר.
(כז) הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר, ולכן על אף שבהשגחה הפרטית על מעשי בני האדם נגזר דינם של ישראל לגלות וירושלים תחרב, אך מצד ההנהגה הכללית של ה', שהוא אלהי כל בשר ומנהיג את העולם כפי ההנהגה הכוללת המקשרת את כל הדורות, הרי לא ישתנה רצון ה' שהארץ תהיה מיושבת בבני ישראל, הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, והרי אין דבר שנבצר מה', ולכן על אף שעתה יגלו ישראל ותחרב ירושלים, עוד ישיב ה' את ישראל לארצם, ובקניית השדה מאת חנמאל נרמז הדבר, כי עוד עתידה הארץ להתיישב, ויגאל ה' את ישראל מגלותם.
