טז. על הסוכ"ר היוצא מהקנים אף על גב די"א לברך בפה"ע פשט המנהג לברך שהכל משום סב"ל ואם יש לפניו פרי עץ וסוכ"ר כתב אליה רבא סי' ר"ב סע"ק ד' לברך תחלה על הסוכ"ר שהכל ואח"כ יברך על הפרי ולא יעשה להפך. אמנם הרב פרי מגדים בפתיחה להלכות ברכות דף י"ב ע"א כתב אם יש לפניו פרי העץ ועוד יש פרי שהוא ספק אם הוא פה"ע או פה"א שיברך תחלה על הודאי ויכוין לפטור את הודאי דוקא ולא הספק ואח"כ יברך בפה"א על הספק ע"ש, ובסה"ק רב פעלים העליתי בתשובה כאליה רבא לברך על אותו של ספק תחלה. מיהו אם שכח ובירך על הודאי תחלה יברך על הסוכ"ר אח"כ, דודאי כשבירך על הודאי לא היה בדעתו לפטור הסוכ"ר ודוקא לכתחילה עבדינן להקדים הסוכ"ר על צד היותר טוב:
ואם יש לפניו פרי שברכתו עץ בודאי ופרי שברכתו אדמה בודאי ופרי שהוא ספק שדינו לברך עליו שהכל, אי אמרינן בזה, יקדים לברך על הספק שהכל, ואח"כ יברך על הודאין כדי להרויח ברכה, או"ד הו"ל גורם ברכה שא"צ דהיה יכול לברך על עץ ואדמה הודאין תחלה ויכוין בהם לפטור את זה הספק, והנה שם בסה"ק רב פעלים הסברתי דאריך למעבד הכי להקדים הספק ואין כאן חשש ברכה שא"צ ומצאתי סברתי ההיא להדיא בספר חמד משה והבאתי הוכחות לזה, אך שוב הבאתי דברי הגאון ר"ז בש"ע שלו סי' רמ"ט סעיף י"א דס"ל כל כהא יש בזה איסור ברכה שא"צ, וסו"ד העליתי בס"ד דבחול יקדים הודאין ויכוין לפטור הספק, אך בשבת דצריך להרבות בברכות יכול להקדים הספק תחלה וירויח ברכה ועיין ערך השלחן סי' רי"א ס"ק ג' דמסיק בשבת ויו"ט שרי בכה"ג יע"ש:
