יח. מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ולעשות להם מילי דבדיחות שישמחו, ושכר המשמחם עצום מאוד, ורק יזהר שלא ישמחם בליצנות וכל איסור קל אפילו מדרבנן, וכל שכן שלא ירקדו אנשים ונשים ביחד, ואפילו ריקוד נשים לבדם בפני האנשים אסור, כי יתגרה יצה"ר באנשים הרואין, וצווחו כמה רבני האחרונים בדברים כאלה דאין להם היתר משום שמחת חתן וכלה.
ומצוה לשמחם בכלי זמר, ואפילו שנעשו הנישואין תוך י"ב חודש לפטירת אביהם או אמם, לא יבטלו מהם שמחת כלי זמר, וכבר אמרו מעבירין את המת מלפני הכלה, ועיין במהרי"ל ז"ל שהורה לעשות החופה במקום אחר בשביל כלי זמר שאינם יכולים להביאו במקומם יע"ש, ופה עירנו בזמן עט"ר הרה"ג מו"ר זקיני רבינו משה חיים זלה"ה רצו הקהל לבטל כלי זמר בשמחת חתן וכלה, ולא רצה הרב מו"ז זלה"ה להסכים בזה. וביום שבת אסור להביא גויים שינגנו בכלי זמר, וכמה אחרונים קראו תגר בזה, ופה עירנו היה מנהג מקדם קדמתא כשיצא החתן מבית הכנסת בשחרית לילך לביתו ילכו גויים לפניו בכלי זמר, וגם בביתו היו מנגנים כחצי שעה, ותהילות לא-ל יתברך קודם כמה שנים נתבטל מנהג זה לגמרי, ולא יזכר ולא יפקד עוד:
