כא. מותר אדם בבת אחי אביו ובבת אחי אמו, ולא גזרינן משום אחות אביו ואמו דלא אתו למחלף בהו, וכן אחי אביו ואחי אמו מותרים באשתו ובבתו, ולא גזרינן שמא יאמרו כשם שאשתו מותרת להם גם נשותיהם מותרים לו, דלא אתו למטעי בהכי יען דאתפליג דרא כלומר נתרחקה הקורבה:
כב. אף על גב דיש אומרים שגם באחות אבי האב בין שהם מן האב בין שהם מן האם, וכן נמי באחות אם האב בכל אלו לא גזרו ומותרות הם, מ"מ יש אוסרים באלו משום דס"ל דגזרינן בהו משום הך דלמטה ממנה, דהיינו אחות האב והאם שהיא ערוה דאורייתא, משא"כ בבת אחי אביו ובבת אחי אמו דסעיף הקודם, אין למטה ממנה ואין למעלה ממנה ערוה דאורייתא לכך לא גזרו בה דנתרחקה קורבה מאד, וכיון דהוא דבר ערוה אזלינן בתר סברת האוסרין דקי"ל להחמיר בדבר ערוה אפילו בדבר דמרן ז"ל שקבלנו הוראותיו סתם כהמתירין:
