כ. קריאה שהאדם רגיל בה הרבה, כגון מזמורי תהלים לאדם הרגיל בהם, וכ"ש מזמורי שבת, וכן קריאה שקורין קודם קידוש שהורגל בה בכל ליל שבת, וכן ארבעה פרקים של משנה דשבת הראשונים, שרגיל לאומרם על השלחן בכל ליל שבת, ואינו צריך בכל אלו לעיין בספר אלא ראשי פרקים, הרי זה מותר לקרות לבדו לאור הנר, כיון דאינו צריך לעיין בהם כ"כ לאור הנר שיהיה יפה כדי שיטה, ואפי' באור קל סגי ליה. וכן ההגדה בליל פסח שחל בשבת, דרגיל בה ושגורה בפיו, מותר לקרות. והוא הדין לשיר השירים למי שרגיל בהם, וכן תפלה של שחרית שהוא סדר הקרבנות ומזמורים דרגיל בהם, מותר לקרות לאור הנר לבדו בלי שומר. ומה שהתיר הגאון יעב"ץ ז"ל בי"ח פרקי משנה להרגיל בהם, לא מודינא ליה בזה:
תפריט
תפריט
חמישי
י"ד אלול התשפ"ו
