יא. גם צריך עוד הכנה בדיבור ביום הששי בעצמו, לקרות הפרשה כולה שנים מקרא ואחד תרגום, ואחר שסיים הפרשה יכפול פסוק האחרון, ואין צריך לכפול גם התרגום שלו, ואין קורין התרגום בטעמים, כנז' בשער טעמי המצות. ואם נאנס ולא קרא הפרשה שמו"ת ביום ששי, יקראנה שמו"ת ביום שבת אחר התפילה קודם קידוש שבת. ואם חל שבת בר"ח או שקלים וזכור ופרה והחודש, צריך לומר ההפטרה של שמו"ת הפטרת השבוע, הן אם קורא השמו"ת ביום ששי, הן אם קוראה ביום שבת עצמו:
ודע כי חקרתי בס"ד מאחר כי קריאת סדר חק לישראל בכל יום וקריאת כ"ו פסוקים ליל ששי הוא בשביל הכנה לשבת בדיבור, א"כ כשחל אצלינו שבת בראשית ביום אסרו חג, דנמצא שלא למדו בפרשת בראשית בשביל ההכנה אפי' לימוד של יום א', וגם את כ"ו פסוקים ג"כ לא למדו, א"כ איך נעשית ההכנה של אותו שבת, וכתבתי חקירה זו להרה"ג מהר"א מני נר"ו, והשיב מודע לבינה דמה שצריך הכנה הוא כששולטים ימי החול שהם הס"א, דאז צריכין לעשות הכנה להמשיך קדושת שבת לשתי תועליות, הא' למשוך קדושת שבת לנו לסייענו שלא ישלטו עלינו ימי החול בעצם, והשנית כדי לקבל הארת שבת בהדרגות, ולא לצאת בפעם אחת מחשיכה לאורה, אמנם כשהוא יום טוב שאין שליטה אין צריך הכנה עכ"ד נר"ו:
