ו. חייב אדם להוסיף מחול על הקודש, וזמן תוספת זה יש בו כמה סברות חלוקות, ואנחנו אין לנו אלא דברי רבינו האר"י ז"ל שאמר זמן קבלת שבת הוא סמוך לשקיעת החמה, ובארנו כוונתו ר"ל כשהחמה בראש האילנות, דהיינו שליש שעה קודם קריאת המגרי"ב, שקורא בסוף שעה י"ב ממש. והמאחר לומר קבלת שבת בין השמשות, שמתחיל שבעה דקים וחצי קודם קריאת המגרי"ב, הפסיד מצות התוספת. ומפורש להדיא בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף צ"ז ע"ב דאין נקרא תוספת אא"כ נמשכה קודם זמנה הראוי לה, אבל כשיתקדש השבת עצמו ויהיה ממש ליל שבת גמורה, אינו נקרא תוספת רק קדושת שבת עצמו יע"ש. מיהו כל זה על קבלת שבת באמירת באי כלה, אבל קדיש ברכו שבו תוספת הרוח, וכן אמירת ופרוס שבה תוספת הנשמה, אינו צריך שיהיה זה בודאי יום אלא אף על פי שנעשה לילה אין בכך כלום. וכן נראה להדיא בשער הכונות דף צ"ט ע"ג, שרבינו האר"י ז"ל עצמו היה עושה כל זה אחר שנעשה לילה ממש:
תפריט
תפריט
רביעי
י"ג אלול התשפ"ו
