ז. מי שקבל שבת מבעוד יום, יוכל לומר לחבירו שלא קבל שבת עדיין, לעשות איזה מלאכה, ועיין מחב"ר ושאר אחרונים. מיהו הרב חס"ל ז"ל הביא מתשובת ב"ח ז"ל דנכון להחמיר בזה יע"ש. ונ"ל דלצורך מצוה יש להקל ולא להחמיר, וכן המנהג פשוט:
ח. אם טעה בערבית דשבת והתחיל תפילת חול ונזכר באמצע הברכה, גומר אותה ברכה ויחזור לומר של שבת. וזה הדין ישנו גם בתפילה שחרית ומנחה, אבל אם טעה במוסף פוסק אפילו באמצע הברכה ולא יגמרנה, אלא יתחיל של שבת תיכף. ומפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל, בערבית יאמר וינוחו בה, ובשחרית וינוחו בו, אך במנחה לא נתפרש בדבריו כלום, וגם בסידור רבינו הרש"ש לא נתפרש על מנחה, ושמעתי דמנהג החסידים בעה"ק ת"ו לומר במנחה בו, אך אנחנו מנהגינו לומר במנחה בם, כמ"ש הרמ"ז ז"ל ומשנת חסידים ז"ל:
