ג בַּ֭דֶּיךָ מְתִ֣ים יַֽחֲרִ֑ישׁוּ וַ֝תִּלְעַ֗ג וְאֵ֣ין מַכְלִֽם׃ ד וַ֭תֹּאמֶר זַ֣ךְ לִקְחִ֑י וּ֝בַ֗ר הָיִ֥יתִי בְעֵינֶֽיךָ׃ ה וְֽאוּלָ֗ם מִֽי־יִתֵּ֣ן אֱל֣וֹהַּ דַּבֵּ֑ר וְיִפְתַּ֖ח שְׂפָתָ֣יו עִמָּֽךְ׃ ו וְיַגֶּד־לְךָ֨ ׀ תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֮ כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה וְדַ֡ע כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵֽעֲוֹנֶֽךָ׃
֍ ֍ ֍
(ג) בַּדֶּיךָ – מחשבותיך החזקות [המשולות ל'בדים', ענפי אילן], מְתִים יַחֲרִישׁוּ – מחרישים ומשתיקים את האנשים ה'מתים', כלומר החלשים ואינם מלומדים בעיון עמוק, וַתִּלְעַג על דבריהם וְאֵין מַכְלִם – אין מי שישיב לך דבר ויכלים אותך.
(ד) וַתֹּאמֶר, זַךְ לִקְחִי – הלקח והלימוד שהצעת, להכחיש את הבחירה, הוא דבר זך וברור בעיניך, וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ – ומוסיף אתה לומר שלא חטאת ואתה נקי במעשיך, ומתייסר אתה בחינם, כל זה תוכל לטעון רק לאנשים חלשים בדעתם ודלים בחכמתם.
(ה) וְאוּלָם, מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר – אך אילו ידבר איתך ה' כאחד האדם, וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו לדבר עִמָּךְ.
(ו) וְיַגֶּד לְךָ ה' תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה, כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה – כי כל דבר המושג על ידינו הוא כפול ומקופל על חציו, כיון שיש את הצורה בה אנו משיגים את הדבר לפי החושים שלנו, ויש את הדבר כפי שהוא באמת, וכיון שאנו מוגבלים ביכולת להשיג דברים יותר ממה שאנו רואים וחשים בחיצוניותם, אין לנו דרך להגיע לאמיתת הדבר ולהבינו, אך ה' המכיר את אמיתת הדבר, הוא יודע את תעלומות החכמה, וְדַע – אם היית משיג את האמת הנסתרת ממך, היית יודע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ – שיש לך עוונות הנסתרות ממך, כי לפי הנראה לעין הנך צדיק, זהו רק כלפי החלק החיצוני המושג בחושי האדם, אך אם באמת יכולת להשיג דרגות גדולות יותר מצד כוחות נפשך, ולא עשית את הראוי לך מצד היכולת שניתנה לך משמים, הרי זה כאילו חטאת ממש, וזה לפי האמת הנסתרת שה' מכיר בה, ויתכן שעל כך אתה נענש עתה.
