ו יִשְׁלָ֤יוּ אֹֽהָלִ֨ים ׀ לְשֹׁ֥דְדִ֗ים וּֽ֭בַטֻּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל לַֽאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃ ז וְֽאוּלָ֗ם שְׁאַל־נָ֣א בְהֵמ֣וֹת וְתֹרֶ֑ךָּ וְע֥וֹף הַ֝שָּׁמַ֗יִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃ ח א֤וֹ שִׂ֣יחַ לָאָ֣רֶץ וְתֹרֶ֑ךָּ וִֽיסַפְּר֥וּ לְ֝ךָ֗ דְּגֵ֣י הַיָּֽם׃ ט מִ֭י לֹֽא־יָדַ֣ע בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֥י יַד־יְ֝הוָ֗ה עָ֣שְׂתָה זֹּֽאת׃ י אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ נֶ֣פֶשׁ כָּל־חָ֑י וְ֝ר֗וּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃
֍ ֍ ֍
(ו) עתה פותח איוב ומעורר שאלה חדשה בהנהגת העולם, שלא דנו עליה עד עתה, מדוע רואים אנו רשע שטוב לו בעולם הזה, ועל שאלה זו אי אפשר לענות מה שהשיבו לו רעיו עד עתה, שהרי רואים אנו בבירור שהאדם הוא רשע, ושאינו מתייסר בעולם הזה, ועל כך אומר, יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים – מדוע השודדים יושבים בשלווה באוהליהם, וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל – ואיך יהיו אהלים בטוחים לאותם המכעיסים את ה' במעשיהם, וכי תאמר שלפי מהותם הפנימית הם צדיקים, והרי ודאי אי אפשר לומר כן, אלא ודאי הסיבה לכך היא כיון שאין להם בחירה כלל, אלא לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ – כאילו ה' נתן להם בידיו את השוד וגרם להם לעשות עבירות, ולכן אין מגיע להם עונש על מעשיהם הרעים.
(ז) וְאוּלָם שְׁאַל נָא שאלה זו על הבְהֵמוֹת, וְתֹרֶךָּ – ויורו לך בהנהגתם שאינם נענשים על מעשים רעים, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, שדרגתו נמוכה יותר, וְיַגֶּד לָךְ.
(ח) אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ – או תתכופף לארץ לבעלי החיים הזוחלים עליה, וְתֹרֶךָּ – ותלמד אותך דבר זה, וִיסַפְּרוּ לְךָ זאת גם דְּגֵי הַיָּם, שדרגת יצירתם היא הנמוכה ביותר, ואף על פי כן כל אלו ילמדו אותך דבר אחד.
(ט) כי מִי לֹא יָדַע בְּכָל בעלי החיים האֵלֶּה שאין להם כלל בחירה בטוב וברע, אלא מעשיהם מוכרחים מצד יצירתם וטבעם, כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹּאת, והיא הגורמת להם לעשות את כל מעשיהם, כפי טבעם שנתן בהם ה', ואין להם בחירה חופשית במעשיהם, ולכן גם אין להם שכר ועונש.
(י) ואם כן, הקדוש ברוך הוא אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי להניעם כרצונו, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ – כך בידו כל בני האדם, והוא המניע אותם אל מעשיהם, הטובים והרעים, וכיון שאין לאדם בחירה כלל, אין מקום לשכר ולעונש, ולכן נראה רשעים יושבים בשלווה, ואם כן חוזרת שאלתו של איוב מדוע הוא מתייסר, והרי אם מעשיו רעים, אינם ראוי לעונש מחמת כן.
