ד וְ֠גַם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּֽמְלִ֤ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹֽאשְׁכֶֽם׃ ה אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵֽיכְלֵיכֶֽם׃ ו וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם׃ ז הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹֽאשְׁכֶֽם׃ ח וּמָֽכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃
֍ ֍ ֍
(ד) וְגַם טענה נוספת יש על אומות העולם, כי אמנם מסר ה' את ישראל ביד בבל ואשור [וגם הם הוסיפו לענותם יתר על המידה], אך מָה אַתֶּם לִי אנשי צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת, שכלל לא נמסרו ישראל בידכם, ומדוע הרעתם להם, הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי – וכי עשיתי לכם רעה אשר מחמתה אתם משלמים לי גמול של רעה תחת רעה, וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי – או שאתם גומלים לי רעה מתוך שנאה, אף שלא עשיתי לכם רע, כיון שכך הוא הדבר, לא אמתין עד אחרית הימים כדי להענישכם, אלא קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם, כי בימי אלכסנדר מוקדון נחרבו צור, צידון ופלשת, והיה זה עונש על הרעות שעשו לישראל.
(ה) ומפרש את הרעות שעשו אומות אלו לישראל, אֲשֶׁר כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם מעצמכם [בשונה מנבוכדנצר שנמסר לו מהשמים ממונם של ישראל, כעונש], וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים גזלתם והֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם.
(ו) ועוול נוסף שעשיתם, וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם מְכַרְתֶּם בזמן חורבן בית המקדש לִבְנֵי הַיְּוָנִים המרוחקים מארץ ישראל, ולא עשיתם כן רק כדי להרויח ממון, שהרי לשם כך יכולתם למוכרם לאומות קרובות, אלא עשיתם זאת לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם.
(ז) ולכן יהיה עונשכם מידה כנגד מידה, כי הִנְנִי מְעִירָם [-את ישראל] מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה, בארץ יוון, וַהֲשִׁבֹתִי על ידי כך את גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם, כי החטא עצמו שעשיתם הוא שיעניש אתכם, (ח) ויהיה הדבר בזמן שיבואו היוונים בימי אלכסנדר מוקדון, וישבו את בניהם של אנשי צור, צידון ופלשת, וּמָכַרְתִּי אֶת בְּנֵיכֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה הנמצאים בגללכם בארץ יוון, וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם – ואנשי יהודה שביוון ימכרו את בניכם ובנותיכם לבני מלכות שבא, אֶל גּוֹי רָחוֹק, להרחיקם מגבול ארצם, ונמצא שנענשו אומות אלו על ידי היהודים עצמם שמכרו ליוון, ובאותה רעה שעשו הם ליהודים להרחיקם מארצם, כִּי ה' דִּבֵּר.
