שלישי
י"ב אלול התשפ"ו
שלישי
י"ב אלול התשפ"ו

חיפוש בארכיון

הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, ז]

ז. ברכת יוצר דשבת הוא בחינת תוספת קדושת שבת בעולם הבריאה, כי כל סדר יוצר הוא בבריאה, וכמ"ש בשער הכונות. ושבח 'לאל אשר שבת' הוא שבח שנזכר בו עילוי השבת. ומ"ש 'וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו', הכונה כי בחינת ה"א הראשונה דשם הוי"ה ב"ה מקננת בבריאה, ובחינת וא"ו ביצירה, וכל זה בימות החול, אבל ביום שבת בחינת וא"ו שבשם נתעלה מן היצירה וישב על כסא כבודו בבריאה. ולז"א וביום השביעי, כלומר וא"ו ביום השביעי, נתעלה וישב על כסא כבודו, וכנז' בשער הכונות. וצריך לומר 'דעת ותבונה סובבים הודו', וכן 'נותנים לו כל צבא מרום', וכן צריך לומר 'שרפים וחיות ואופני הקודש', וכנז' בשער הכונות. ומ"ש 'קרא לשמש ויזרח', רצונו לומר 'זימן, קידש', כמו ראו קרא ה' בשם בצלאל, וכן ישראל מקוראי, כלומר השמש לא היה מזריח אור לתחתונים לולא כי זימן וקידש אותו השי"ת לכך. ואומרו 'ראה והתקין צורת הלבנה', נ"ל בס"ד מלת ראה, ע"ד מ"ש הרמב"ן ז"ל בפסוק וירא אלהים את האור כי טוב, כי הרצון בקיום יקרא ראיה, שהוא כענין וראיתי אני דקהלת, וכן ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, שהוא כענין שאמרו רואה אני את דברי אדמון, וכמוהו ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שובה העיר בשלום, וכן כאן אמר וירא אלהים את האור כי טוב, שרצה בקיומו לעד עכ"ד ז"ל. וכן הענין כאן אומר ראה והתקין, ר"ל חפץ ורצה והתקין צורת הלבנה, שגזר בהם הקיום והם עומדים בחפצו, שאם יתפרד מהם חפצו ורצונו רגע יהיו לאין:

https://2halachot.org/halacha/הלכות-ציצית-שנה-א-בראשית-ג-ד